ניוון שרירים טיפול טבעי, ניוון שרירים מתייחס לקבוצת מחלות שריר הגורמות לפגיעות בכוח וסיבולת מערכת השרירים. ניוון שרירים הכולל למעשה מגוון רב של מחלות הגורמות בסופו של דבר להרס ולחולשה של השרירים.
ויטמין D במחלת דושן ניוון שרירים שטופלו בסטרואידים: מה המינון האופטימלי של רמות ויטמין D?
הערכה שמטרת היעילות של מינונים ותחזוקת ויטמין D הנדרשת להשגת רמות אופטימליות בבנים הסובלים מדושן ניוון שרירים (DMD).
רמות והמינון של ויטמין D נאספו במטרה לבדוק רטרוספקטיבית בבנים עם דושן ניוון שרירים במרכז Neuromuscular Dubowitz. רמות ויטמין D נמצא כחסר ברמות של <25 nmol / L, שאינם מספקים 25-49 nmol / L, נאות 50-75 nmol / L ומיטביים> 75 nmol / L.
מסקנות של מחסור בויטמין D בחולי דושן ניוון שרירים, היה חודשים מינון של 6000 IU ותחזוקה של 1000-1500 IU / ליום במצב הנ"ל היו רמות ויטמין D אופטימליות.
בילדים הסובלים מדושן ניוון שרירים ישנה צפיפות עצם נמוכה עקב שינויים מטבוליים, כמו גם חוסר פעילות גופנית פיזית ונטלת מינונים פרמקולוגיים בצורה כרונית של סטרואידים ממשפחת הגלוקוקורטיקוסטרואידים (בעיקר פרדניזון עקב פעילותו האנטי דלקתית החזקה), גם בתגובה לטיפול סידן וויטמין D.
בנים הסובלים מדושן ניוון שרירים, לעתים קרובות ישנה מסת עצם נמוכה יותר וסיכון לשברים גבוה יותר. במחקר פרוספקטיבי זה על 33 חולים, calcifediol (25-OH ויטמין D (3)) בתוספת סידן בתזונה על ספיגתו בעצם, המינון המומלץ הוא לרוב תיקון של מצבי חסר שכיחים בוויטמין D, ומסת העצם גדלה בכשני שלישים מהמקרים.
BMC ו- BMD (צפיפות המינרלים בעצם) נמוכה וישנם שינויים מטבוליזם בעצם, הם שכיחים בקרב בנים הסובלים מדושן ניוון שרירים (Duchenne muscular dystrophy או בקיצור: DMD), במיוחד שכיום הנטייה הטיפולית הפרופילקטית היא טיפול בתרופות ממשפחת הגלוקוקורטיקוסטרואידים (glucocorticosteroid) לטווח הארוך.
מחקר פרוספקטיבי זה נועד להעריך את ההשפעות של טיפול קו ראשון (25-OH ויטמין D (3) [calcifediol] בתוספת של סידן בתזונה למינון היומי המומלץ) על עצם.
שלושים ושלושה ילדים עם דושן ניוון שרירים המטופלים בתרופות גלוקוקורטיקוסטרואידים היו במעקב במשך 3 שנים: קבוצה אחת התבוננות והקבוצה השניה טופלה.
תוצאות המחקר:
בעמוד השדרה ובגוף הכולל נצפתה עלייה בצפיפות העצם = BMC ו- BMD; התוצאה המשנית: שינויים בסמנים שחלוף העצם (C-terminal [CTX] ו- N-terminal [NTX] telopeptides מסוג procollagen I; osteocalcin [OC]).
תוצאות:
כעבור 12 חודשים, בקבוצה שלא קבלה ויטמין D וסידן חלה ירידה משמעותית במסת העצם, ורמת ויטמין D הייתה נמוכה ביותר. בקבוצה השנייה שטופלה בויטמין D וסידן, חלה עלייה בצפיפות העצמות.
מסקנות המחקר הן:
ויטמין D או בשמו: Calcifediol בתוספת צריכת סידן נאותה בתזונה נראת גישה טובה וקו הראשון יעיל ביותר השולט בצפיפות העצם, מתקן מחסור בויטמין D, ומגביר BMC ו- BMD ברוב החולים עם DMD. חוסר התגובה כנראה קשור שחלוף עצם גבוה באופן עקבי.
ויטמין D משחק תפקיד חיוני בצמיחת ופיתוח השרירים ובוויסות התכווצות השרירים. מחקרים רבים בבעלי חיים ובבני אדם הראו את ההשפעתו של מחסור בויטמין D על היבטים שונים בתפקוד תאי השריר.
מחסור בויטמין D קשור לירידה בגודל מסת השריר {1} וכוח [2,3], במיוחד בשרירים פושטים ומכופים הגדולים של גפיים התחתונים [16], חיוניים לניידות פונקציונלית, ועם תפקוד פיזי מופחת וגדילה נופל אצל אנשים מבוגרים [3]. ישנן ראיות לכך שגרעונות אלה ניתן לשפרם ע"י תוספת של ויטמין D.
מספר מחקרים שבחנו את ההשפעותיו של הטיפול בויטמין D על תפקוד השרירים{4}. למרות מחקרים קולקטיבים אלה מספקים הוכחה לכך שהטיפול בויטמין D עשוי להיות השפעה חיובית על היבטים שונים בתפקוד השרירים בחולי או end-stage renal disease בקיצור: ESRD,
מחסור בויטמין D מוביל לפרוק שריר בחיות ובבני אדם. לפי מחקר על עכברי מעבדה הראה שאזור סיבי השריר מסוג II, סמן לניוון שרירים, המטמצם בשריר החולה. מהתוצאות נראה כי מסלול הפרוטאזום היוביקוויטין שהוא המסלול המרכזי מעורב פירוק חלבונים בשרירים הנגרם מחסור בויטמין D ושתוספי סידן לבד בהעדר ויטמין D באופן חלקי מתקנת את השינויים{5}.
יש צורך במחקרים נוספים כדי לאפיין את המנגנונים מלאים של פעולתו של ויטמין D ברקמת שרירים באדם, להבין כיצד פעולות אלה תתורגמנה שינויים במורפולוגיה בתא השריר ושיפורים בביצועים הפיזיים, וכדי להגדיר את רמת 25-hydroxyvitamin D שבו ולגרום להשפעות מועילות בשרירים.
מחקרים קליניים אקראיים שבחנו את ההשפעה של תוספת ויטמין D במבחנים של ביצועים פיזיים [6]. באופן ספציפי, ויטמין D עם סידן, לעומת סידן לבד, המצב השתפר בכ- 9% בנשים מבוגרות עם סרום 25 (OH) רמות D <50 nmol / L בתוך 8 שבועות, לבין ביצוע משופר בשרירי הגפיים נמוך במבוגרים עם 25 בסרום (OH) D רמות <50 nmol / L ידי 4-11% בתוך 12 שבועות. באופן דומה, במחקר לטווח ארוך אחרון בקרב גברים ונשים מבוגרים בריאים עם סרום 25 (OH) D רמות <75 nmol / L, ויטמין D3 800 IU וסידן מ"ג 1000 ליום, לעומת סידן לבד, בדיקות שיפור משמעותי של ביצועים פיזיים על פני תקופת 12-20 חודשים. מחקר אקראי ב- 179 בנות, בגילי 10-17, אשר קבלו תוספת אורלית של הויטמין 1,400 IU / שבוע, ויטמין D3 14,000 IU / שבוע או פלצבו למשך 1 שנה, דיווח על עלייה במסת הגוף הרזה בכל הגוף בבנות שקיבלות תוספת גבוה יותר.
בבליאוגרפיה:
1. Effects of vitamin D metabolites on protein catabolism of muscle from uremic rats. Harter HR, Birge SJ, Martin KJ, Klahr S, Karl IE Kidney Int. 1983 Mar; 23(3):465-72.
2. Hypovitaminosis D myopathy without biochemical signs of osteomalacic bone involvement. Glerup H, Mikkelsen K, Poulsen L, Hass E, Overbeck S, Andersen H, Charles P, Eriksen EF Calcif Tissue Int. 2000 Jun; 66(6):419-24.
3. Low serum calcidiol concentration in older adults with reduced muscular function. Mowé M, Haug E, Bøhmer T J Am Geriatr Soc. 1999 Feb; 47(2):220-6.
4. Effects of 1,25-dihydroxycholecalciferol on calcium absorption, muscle weakness, and bone disease in chronic renal failure. Henderson RG, Russell RG, Ledingham JG, Smith R, Oliver DO, Walton RJ, Small DG, Preston C, Warner GT Lancet. 1974 Mar 9; 1(7854):379-84.
5. Endocrinology. 2013 Nov;154(11):4018-29. doi: 10.1210/en.2013-1369. Epub 2013 Aug 8.
6. Low-dose vitamin D prevents muscular atrophy and reduces falls and hip fractures in women after stroke: a randomized controlled trial. Sato Y, Iwamoto J, Kanoko T, Satoh K Cerebrovasc Dis. 2005; 20(3):187-92.
בחודש אפריל בשנת 2000, תצפיות קליניות שפורסמו ב- Archives of Internal Medicine, משכו תשומת לב של ד"ר Anu Prabhala ועמיתיו שדיווחו על טיפול בחמישה חולים המרותקים לכיסא גלגלים עם חולשה חמורה ועייפות. בדיקות דם גילו שכולם סבלו מחסר ויטמין D בצורה חמורה!. חולים אלו קיבלו 50,000 IU של ויטמין D בשבוע וכך הפכו שוב לניידים בכשישה שבועות.
המחקר של ד"ר Prabhala עורר העניין רב והוביל לחיפוש אחר מידע עדכני יותר על ויטמין D, איך פועל הויטמין, ומה המינון שאנו באמת צריכים ואיך אנחנו מקבלים אותו בצורה יעילה.
כיום החוקר הקנדי, ד"ר ריינהולד, טוען באופן משכנע כי המלצות של הצריכה האופטמלית של ויטמין D הנוכחיות הם לקויות ואינן מספקות. המינון המומלץ של 200-400 יחידות בינלאומיות (IU), אכן תמנע רככת בקרב ילדים, אך אינה מתקרבת מבחינת הכמות לצריכה אופטימלית החיונית לבריאות תקינה. על פי ד"ר ריינהולד, הדרישה היומית המינימאלית של ויטמין D צריכה להיות בטווח של 4,000 IU מכל המקורות, במקום 200-400 ליום הוא מציע כרגע, מינון של פי עשרה מהצריכה היומית המומלצת (RDA). המחקר של ד"ר ריינהולד בהחלט מתאים תצפיות של ד"ר פרייס עשה לפני שישים שנה!.
ויטמין D מאור השמש
הסיבה שקשה לקבל כמות נאותה של ויטמין D הינה מפני שקרני השמש ה- UV-A מצוים לאורך כל היום, והרמה הנוכחית של קרני ה- UV-B קשורות לזווית קרני השמש.
בכל ספר פופולרי על ויטמינים, תוכלו לקרוא שעשר דקות של חשיפה יומיומית של הידיים והרגליים לאור השמש תספק לנו את כל צרכינו בויטמין D. אנו אכן מייצרים ויטמין D מכולסטרול ע"י פעולה של אור השמש על עורנו. אך מאוד קשה להשיג אפילו כמות מזערית של ויטמין D בעת חשיפה קצרה לאור השמש.
לוקח בערך 24 שעות ליצור ויטמין D המגורה ע"י קרני השמש UV-B להופיע - הרמה הגבוהה ביותר של ויטמין D בדם. שמני הגוף שלנו מכילים כולסטרול שהוא חיוני בתהליך הקליטה הנ"ל. מכיוון שגופנו זקוק לכ- 30-60 דקות כדי לספוג את ויטמין D-המכיל שמנים אלה, לכן עדיף לדחות את המקלחת כשעה לפחות לאחר חשיפה לשמש. העור השמן שהוא המקדם לויטמין D מיוצר, יש לומר גם שניתן להסירו ע"י הכלור המצוי בבריכת שחייה.
ויטמין D מהמזון
דיאטות מודרניות בדרך כלל אינן מספקות כמות מספקת של ויטמין D2; בגלל מגמת הדיאטות וצריכת המזון דל שומן, כלומר שאנחנו כבר לא אוכלים מזונות המכילים והעשירים בויטמין D, כגון: דגים (סלמון, הרינג), מעיים, כבד, חלמון הביצה, חמאה וכו'...
תפקידו העיקרי של ויטמין D הוא לקדם ולשפר את ספיגת הסידן בהעברתו מהמעיים לזרם הדם ומשם לעצמות, כך לתרום עצמות חזקות ומערכת העצבים רגוע. ויטמין D מסייע בקליטת המגנזיום, ברזל ואבץ.
ויטמין D לרוע המזל גם משפר את הספיגתם של מתכות רעילות, כמו: עופרת, קדמיום, אלומיניום סטרונציום, וזאת העיקר כשתזונתנו אינה מכילה כמויות אופטימליות של סידן, מגנזיום וזרחן.
רצפטורים לויטמין D נמצאים ברוב התאים בגוף במהלך 1980 היו דייונים רבים שויטמין D חיוני למערכת חיסון בריאה, ולשפר את כוח השרירים.
כמו כן נמצא שויטמין D הוא חומר נוגד חמצון, אפילו נוגד חמצון יעיל יותר מאשר ויטמין E בהפחתת חמצון של שומנים והגברת אנזימים מגנים מפני חמצון.
מחסור בויטמין D מפחית ביוסינתזה ושחרור חוסר סבילות לגלוקוז ולאינסולין ומכאן ועד להתפתחות סוכרת הדרך קצרה. לכן, ויטמין D עשוי להגן מפני שני סוגי הסוכרת - סוכרת סוג 1 וסוכרת מסוג 2.
אפילו הסיכון לקטרקט סנילי מצטמצם אצל אנשים עם רמות אופטימליות של D וקרוטנואידים.
PCOS (תסמונת שחלות פוליציסטיות) הסתדרו בעיקבות תוספת של D וסידן.
ויטמין D משחק תפקיד בוויסות המערכת החיסונית כנגד מחלות זיהומיות. רמות נמוכות של ויטמין D קשורה במספר מחלות אוטואימוניות לרבות טרשת נפוצה, דלקת מפרקים שגרונית, מחלת בלוטת התריס.
קרוהן, אוסטאופורוזיס קשור בקשר הדוק בנשים עם רמות נמוכות של ויטמין D. לאחר גיל המעבר עם אוסטאופורוזיס להגיב בחיוב (במהירות) לרמות גבוהות יותר של D פלוס סידן מגנזיום.
ויטמין D פלוס סידן ומגנזיום
ויטמין D פלוס סידן ומגנזיום ברמה אומפטמלית, כמו גם מינרלים אחרים, הינם חלק חשוב בעת הטיפול בויטמין D. ללא סידן ומגנזיום בכמויות מספיקות, תוספת ויטמין D תיגרום לפירוק סידן מהעצמות השלד שלנו ותאפשר ספיגת מינרלים רעילים. אל תוסיפו ויטמין D כשאתם לא בטוחים שיש לכם רמות אופטימליות של סידן ומגנזיום שיענו על הצרכים היומיומיים שלכם. ווסטון הציע מינון של כמינימום 1,200-2,400 מ"ג של סידן ביום. מחקרים מראים כי 1,200-1,500 מ"ג ליום הוא יעיל כתוספת עבור רוב המבוגרים, גברים ונשים כאחד. (צריכת מגנזיום צריך להיות חצי ממינון הסידן).
ד"ר ריינהולד טוען שרעילות עלולה להתרחש במינונים של 20,000 IU ליום וכי הגבול העליון בבטיחותי מוגדר כ- 10,000 IU, ולא 2,000 IU הנוכחי לפחות כיום. אין עדות קלינית שתוספת לטווח ארוך בצריכה להיות גבוה מ 3,000-4,000 IU כמינון תחזוקתי יומי אופטימלי.
הערה: אין ליטול יותר מ- 2,000 IU ויטמין D ללא בדיקה וללא הפיקוח רופא בריאות, כמו כן, ישנו הצורך להתאים את מיניני הסידן, המגנזיום וכו'...
