אסטקסנטין לא נחקר בניסויים קליניים שכללו חולים עם ניוון שרירים דושן (DMD), ואין ראיות בספרות הרפואית התומכות בשימוש בו באוכלוסיות DMD אנושיות. הנתונים הזמינים היחידים הם ממחקרים פרה-קליניים במודל עכבר mdx של DMD, שבהם תוספי אסטקסנטין בהקשר של תזונה עתירת שומן הראו שיפור בשטח החתך של סיבי השריר, כוח האחיזה, סיבולת הליכון ומורפולוגיה מיטוכונדריאלית, תוך הפחתת רמות הטריגליצרידים והמלונאלדהיד בשרירים, דבר המצביע על הפחתה בליפוטוקסיות ובלחץ חמצוני.
[1] השפעות אלו עשויות להיות רלוונטיות לסיבוכים מטבוליים הקשורים להשמנת יתר ב-DMD, אך משמעותן הקלינית בבני אדם נותרה לא ידועה.
אין הנחיות קליניות עדכניות מאגודות נוירומוסקולריות גדולות או הצהרות קונצנזוס הממליצות על אסטקסנטין לטיפול ב-DMD. עמוד התווך של הטיפול ב-DMD נותר קורטיקוסטרואידים, טיפולים ממוקדי גנים וטיפול תומך, כפי שמתואר בסקירות אחרונות של טיפולים מתפתחים. [2-3] בעוד שאסטקסנטין מדגים תכונות נוגדות חמצון ואנטי-אדיפוגניות במודלים של בעלי חיים, יעילותו, בטיחותו ומינון אופטימלי בחולי DMD לא נקבעו.
לסיכום, אין ראיות קליניות התומכות באסטקסנטין עבור חולים עם ניוון שרירים דושן, ואין להתייחס לשימוש בו כחלק מטיפול סטנדרטי. כל תועלת פוטנציאלית מוגבלת לממצאים פרה-קליניים במודלים של בעלי חיים.[1]
מקורות:
1. Astaxanthin Ameliorates Worsened Muscle Dysfunction of MDX Mice Fed With a High-Fat Diet Through Reducing Lipotoxicity and Regulating Gut Microbiota.
Chen Y, Ling C, Chen M, et al.
Nutrients. 2023;16(1):33. doi:10.3390/nu16010033.
2. Emerging Therapies for Duchenne Muscular Dystrophy.
Markati T, Oskoui M, Farrar MA, et al.
The Lancet. Neurology. 2022;21(9):814-829. doi:10.1016/S1474-4422(22)00125-9.
3. Muscular Dystrophies.
Mercuri E, Bönnemann CG, Muntoni F.
Lancet (London, England). 2019;394(10213):2025-2038. doi:10.1016/S0140-6736(19)32910-1.
