יום שבת, 12 באוקטובר 2013

ניוון שרירים ותוספי מזון

ניוון שרירים ותוספי מזון

ניוון שרירים ותוספי מזון: ישנם תוספי מזון כאלה ואחרים העשויים שלפר את המצב בעת מחלת ניוון שרירים.

ניוון שרירים אל-קרניטין וקו-אנזים q10

אל-קרניטין וקו-אנזים q10 שני רכיבי מזון אילו חיוניים ומשפרים את ייצור האנרגיה במיטוכונדריות (תחנת הכוח של התאים). חומצת האמינו קרניטין מסייעת בהעברת חומצות שומן ארוכות שרשרת את תוך המיטוכונדריה. דבר זה חשוב במיוחד היות וחומצות השומן הן מקור האנרגיה הגדול ביותר בגופינו.
במהלך המנוחה כבערך 70% מהאנרגיה ששרירינו מנצלים מגיעים מחומצות השומן. כמו כן, לאחר שאזל מלאי האנרגיה הזמין – גליקוגן, בסיבי השריר חומצות השומן משלימות את החסר. למרות נחיצותו של הקרניטין שרירינו אינם מסוגלים ליצור קרניטין (אך גופינו כן!). 75% מכמות הקרניטין גופינו מקבל בדרך המזון שאנו אוכלים (דגים, עופות, מוצרי חלב, ובשר אדום בעיקר), והיתר גופינו מסנטז בכבד ובכליות מחומצות האמינו ליזין ומטיונין בעזרת קו-אנזימים וויטמינים שונים.
אם כך נשאלת השאלה מה קורה בגופינו בעת חסר בקרניטין ? מכיוון שהקרניטין חיוני לניצול (הובלת) חומצות שומן ארוכות שרשרת לתוך המיטוכונדריה לשם יצירת אנרגיה, חסר בו יגרום לירידה ברמות האנרגיה וחולשת שרירים – להתמיד בפעולה.
מה גורם לחסר בקרניטין ? חסר בחומצת אמינו זו ייגרם לרוב עקב פגם גנטי, או פקטורים סביבתיים, כמו: תזונה לא נאותה ונטילת תרופות. יש לציין, כי נימצא בסובלים ממחלת דושן ניוון שרירים, חסר בחומצת האמינו קרניטין. כנראה כתוצאה מפגיעת ממברנת השריר "הדולף". יוצאות גם חומצות אמינו חומרים חיוניים אחרים. כמו כן, תרופות נוגדות התכווצויות, תרופות הרגעה החומר הפעיל הצמח ולריאן valproic acid depakene)), או תזונה צמחונית מחמירה, כל הנ"ל יכולים להוביל לחסר בחומצת האמינו קרניטין.
המינון המומלץ לילדים הינו: כ- 40 עד 100 מ"ג לכל קילוגרם משקל גוף ליום. קו-אנזים 10q' חיוני ליצור האנרגיה בכל התאים ולתהליך נשימת התאים.

מחלות שרירים וויטמין e

ויטמין e מגן על השרירים בבדיקת רמת הצטברות קראטין קינזז (אנזים המצביע על מידת הנזק בשריר מאומץ) אחרי אימוני משקולות לבני 25 שלא התאמנו קודם, נמצא כי לאלה שלקחו ויטמין e הייתה פחות הצטברות אנזים בהשוואה לקבוצת הביקורת.
 ויטמין e מקל על כאבי שרירים לאחר פעילות גופנית: נטילת ויטמין e בתום פעילות גופנית מפחיתה כאבי שרירים. כך נמצא במחקר חדש שערכה ד"ר ג'ניפר סאצ'ק מאוניברסיטת טאפט בבוסטון. המחקר הוצג בכנס בביולוגיה ניסויית שהתקיים לאחרונה בניו אורלינס, ארה"ב במחקר, שנמשך שלושה חודשים, השתתפו גברים בלבד. קבוצת המחקר נחלקה לשניים – קבוצה של צעירים בני 35-23 וקבוצה של קשישים בני 78-66. שתי הקבוצות האלה נטלו מדי יום תוסף ויטמין e של 1,000 יחידות iu, ואילו קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. הגברים שנטלו את הוויטמין דיווחו על הפחתה ברמת הכאב, בקבוצת הצעירים ההטבה בלטה עוד יותר. לדברי החוקרת, אצל נשים צעירות הורמון האסטרוגן עלול להקטין את השפעת נוגדי החמצון שבוויטמין e. לעומת זאת, נשים אחרי גיל המעבר יכולות ליהנות מהשפעת הוויטמין על כאבי שרירים לאחר פעילות גופנית. משתתפי המחקר קיבלו מינון גבוה יחסית של הוויטמין, אך החוקרת סבורה שגם למינון נמוך יותר (400-200 יחידות iu ליום) תהיה השפעה דומה.
ויטמין e מועיל לריאות: ויטמין e מועיל לריאות ובכך הוא מצטרף לויטמין c, שכבר הוכח כתורם רבות לריאות תפקודי הריאות של אנשים שבדמם רמות גבוהות של ויטמין e טובים יותר. כך מצאו חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת באפלו שבניו יורק. במחקר השתתפו 1,616 אנשים בריאים. נמצא שלאנשים שבדמם רמות גבוהות של ויטמין e יש תפקודי ריאות משופרים. רמות ויטמין e נמוכות ב-50 אחוז מהממוצע 'הזקינו' את הריאות בשנה-שנתיים. גם רמות נמוכות של ויטמינים c ו-a בטא קרוטן וליקופן נקשרו לתפקודי ריאה לקויים. במחקרים קודמים, שבהם נבדק מינון הוויטמינים שנטלו הנחקרים ולא רמות הוויטמינים בדמם, נמצא קשר הדוק בין ויטמין c לבריאות הריאות.
חלבון מונע עייפות שרירים סיבי השרירים מסוג ii בעכברים הנוטים בדרך כלל להתעייף בקלות, שינו את התנהגותם משהוחדר לעכברים, גנטית, החלבון pgc-1q והפכו לסיבים מסוג i האופייניים לשרירים עתירי מיטוכונדריות שאינם מתעייפים בקלות.
שרירים והרזיה – מיוסטטין מיוסטטין הינו בקר של צמיחת שריר, עכברים חסרי הגן למיוסטטין הינם לפיכך עכברים שריריים במיוחד. חוקרים מג'ון הופקינס הראו כי בעכברים שריריים אלה יש הצטברות מועטת של רקמת שומן גם עם המוטציה למיוסטטין נבחנה בעכברים שמנים גנטית. עדות נוספת להשפעתה של התנועה וחיזוק השרירים על הרזיה.
שרירים ומיוסטטין new england journal of medicine, june 24, 2004 שרירי הזרוע של ילד גרמני בן חמש הגדולים כמעט פי שניים מאלה של בני גילו, מהווים נושא למחקר חדש שמטרתו לגלות מה קורה כשהגוף אינו מייצר חלבון המפקח על התפתחות השריר. הילד, שאמו היא אתלטית מקצוענית, חזק בהרבה מילדים בני גילו. נראה שהבעיה נובעת מחסרונו של חלבון בגופו הקרוי- מיוסטטין . הילד בריא בסך הכל, אך החוקרים חוששים משינויים העלולים להתרחש בליבו והעלולים להוביל להתפתחות מחלת לב בגיל מבוגר יותר. הגילויים במחקר עשויים לסייע בטיפול במחלות שונות כניוון שרירים או לירידה החדה והמהירה בחוזק שרירים, האופיינית לקשישים ולחולי סרטן. חומרים שמטרתם לאזן את המיוסטטין )רובם אינם מאושרים לשימוש( נלקחים על ידי אתלטים, במטרה לבנות שריריהם בתהליך מהיר. הגילוי במחקר מאשר את מה שהתברר בניסויים קודמים על חולדות, ולפיו למיוסטטין תפקיד חשוב בפיקוח על התפתחות השריר ותהליך בנייתו.
קריאטין מונוהידראט וגלוטמין לפי מחקר שבוצע במספר מרכזים, כולל בית החולים איכילוב בת"א, נמצא כי השימוש הקריאטין מונוהידראט בילדים בגילי 5 עד 9 נימצא יעיל וחל שיפור בכוח השרירים. הקריאטין הינו מרכיב של פוספוקיראטין המשמש להגברת האנרגיה לשריר. קריאטין מונוהידראט נמצא בשימוש נרחב ע"י ספורטאים לשיפור כוח השרירים והיכולת התפקודית. אצל ספורטאים מתן תוספת קריאטין גרמה להחלמה טובה יותר בפציעות ספורט ועליה במסת השרירים. * מחקר אחד כפל סמיות נצפה בסוגים שונים של ניוון שרירים שיפור של כ- 3% בכוח ו- 10% בתפקוד וכל זאת במשך חודשיים בלבד !
תה ירוק מגן על השרירים במודל עכברים למחלת דושן – duchenne muscular dystrophy הראו שתמצית תה ירוק 0.01%-0.05% מהמזון, שניתנה לעכבר מיום היוולדו עד גיל 4 שבועות, עיכבה את הידרדרות השריר fast- twitch muscle elongator digitorum longus אך לא השפיעה על ה slow-twitch soleus muscle . בתרבית תאי שריר עיכבה תמצית התה הירוק תהליכי חימצון של tert- butylhydroperoxide. נראה שלתה הירוק פעילות אנטי-חימצונית וכך הוא מגן על הידרדרות השריר במחלה. am j clin nutr, 2002, 75(4), 749-753

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה