הערכה טרום קלינית של אנ-אצטילציסטאין (N-acetylcysteine) מגלה תופעות לוואי במודל עכברי mdx דושן ניוון שרירים.
ניוון שרירים דושן (DMD) היא מחלת שריר היוצרת פירוק שרירים מהיר, מחלה הקשורה לתגובת דלקת מוגברת ומתח חמצוני.נוגד החמצון אנ-אצטילציסטאין - N-acetylcysteine (או בקיצור: NAC) הוצע כגורם התערבות טיפולית עבור בנים הסובלים דושן ניוון שרירים, אל השפעות שליליות אפשריות של אנ-אצטילציסטאין שלא נחקרו באופן נרחב.
השתמשנו בעכברי mdx צעירים (6 שבועות) כדי לחקור את היכולת של תוספי אנ-אצטילציסטאין (2% במי השתייה במשך 6 שבועות) כדי לשפר את תפקוד השרירים הדיסטרופים ולחקור אודות ההשפעות המערכתיות של הטיפול באנ-אצטילציסטאין.
טיפול באנ-אצטילציסטאין שיפר את האפקט המנרמל של תפקוד השרירים, והוריד את ההתגובה דלקתית והסטרס החמצוני, אך בנוסף הפחית משמעותית את משקל הגוף, משקל השרירים ומשקל הכבד.
תופעות לוואי משמעותיות בלתי צפויות של אנ-אצטילציסטאין על משקל הגוף והשרירים מעידות על כך שהפרשנות של תפקוד השרירים על בסיס אמצעי כוח צריכה להיעשות בזהירות ובשיקול דעת זהיר כאשר מציעים את השימוש באנ-אצטילציסטאין כטיפול לנערים צעירים במחלת דושן ניוון שרירים - DMD.
דושן ניוון שרירים (DMD) היא גורמת לחולשת ופירוק שרירים, מחלה המתאפיינת בחולשה שרירים חמורה, נמק, דלקת וסטרס חמצוני.
נוגדי חמצון N-acetylcysteine (אנ-אצטילציסטאין) הוצע כהתערבות תרפויטית פוטנציאלית בעבור בנים הסובלים מדושן ניוון שרירים.
בדקנו את הקיבולת של אנ-אצטילציסטאין כדי לשפר את תפקוד השריר הדיסטרופי במודל של עכברי mdx - דושן ניוון שרירים. עכברי mdx צעירים (6 שבועות) ולא דיסטרופית C57 עכברים שקיבלו 2% אנ-אצטילציסטאין במי השתייה במשך 6 שבועות הושוו עם עכברים שלא טופלו.
כוח האחיזה ומשקל הגוף נמדדו אחת לשבוע, לאחר 12 שבוע הם הורדמו extensor digitorum longus (EDL) השרירים עברו ניתוח פונקציונלי ודגמו רקמות עבור ניתוחים ביוכימיים.
בהשוואה לעכברים שלא טופלו, כוח האחיזה הממוצעת (SD) מנרמל היה גבוה יותר באופן משמעותי בעכברי mdx שטופלו ב- אנ-אצטילציסטאין [3.13 (0.58) לעומת 4.87 (0.78) g משקל גוף (bw) -1; P <0.001] ועכברים C57 [3.90 (0.32) לעומת 5.32 (0.60) g bw-1; P <0.001]. כוח ספציפי מרבי היה גדול יותר משמעותית בשרירי mdx שטופלו ב- אנ-אצטילציסטאין [9.80 (2.27) לעומת 13.07 (3.37) N cm-2; P = 0.038].
כוח מוגבר בעכברי mdx היה קשור לירידה בחמצון thiol (תרכובת אורגנוסולפתי) ודלקת בשרירים המהירים, והגדילה פעילות סינתז ציטראט בשריר איטי.
חשוב לציין, אנ-אצטילציסטאין נפגע משמעותית במשקל הגוף בשתי זנים של עכברים צעירים גדל, וכן ירידה במשקל הכבד בעכברים C57 ומשקל שריר בעכברים mdx.
ההשפעות השליליות האפשריות של אנ-אצטילציסטאין מדגישות את הצורך בזהירות כאשר מפרשים שיפורים בתפקוד השרירים על בסיס אמצעי המנרמל כוח פיזי, ויש להתחשב בזהירות בהשפעות אלו כאשר מציעים אנ-אצטילציסטאין כטיפול פוטנציאלי לנערים צעירים הסובלים מדושן ניוון שרירים.
מקור: J Physiol. 2017 Dec 1;595(23):7093-7107. doi: 10.1113/JP274229. Epub 2017 Sep 30.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה